חג'ג' נ' ת"ז 037702981

החלטה

1.בפני בקשת ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה מיום 14.10.13 (כב' השופטת י. קלוגמן) אשר קבע כי לא התקיימו התנאים לביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש במעמד צד אחד ביום 10.12.12, אך לפנים משורת הדין הוא יבוטל כנגד הפקדת מלוא סכום החוב (העומד לטענת המשיב ע"ס 16,000 ₪).

2.משמעות פסק הדין שאת ביטולו ביקש המבקש, הינה, כי נדחתה תביעתו של המבקש והוא חוייב בהוצאות המשיב, והתקבלה תביעתו של המשיב והמבקש חוייב בסכום התביעה ובהוצאות ההליך, והכל בשל כך שהמבקש לא הגיש במועדים שנקבעו כהחלטת ביהמ"ש תצהיר עדות ראשית בתביעתו שלו, וכתב הגנה בתביעתו של המשיב.

3.כאמור, פסק הדין בוטל בכפוף להפקדת סכום החיוב. בנסיבות אלה, אני משאירה בצריך עיון האם חל בנסיבות העניין האמור בסעיפים 1(7), 1(8) לצו בתי המשפט (החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט-2009, ואתייחס לבקשה לגופה.

4.לטענת המבקש טעה בית משפט קמא בקביעתו כי מסירת החלטותיו בעניין הצורך בהגשת כתב הגנה ותצהיר עדות ראשית, וההתראה לעניין מחיקת התביעה אם אלה לא יוגשו, נעשתה כדין לכתובת הרשומה של המבקש, כאשר בפועל הוא לא התגורר בכתובת זו אלא עבר לדירה אחרת (מאחר והדירה האמורה היתה סגורה לרגל שיפוצים). לפיכך, ובהעדר מסירה כדין, היה על בימ"ש קמא לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. עוד טוען המבקש כי יש לו הגנה טוב כמפורט בתצהיר עדות ראשית שהגיש בצירוף חוות דעת מומחה.

5.לטענת המשיב, ההחלטה מוצדקת ומעוגנת בקביעות עובדתיות שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן. באשר למסירה, היא בוצעה כדין לכתובת הרשומה הן בתיק ביהמ"ש והן במרשם האוכלוסין, וככל שהמבקש שינה את כתובתו היה עליו להודיע על כך לביהמ"ש.

6.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

7.אין המדובר במסירה שלא בוצעה כדין וע"כ בביטול מחובת הצדק, מאחר ואין מחלוקת כי המסירות בוצעו לכתובתו הרשומה של המבקש.

הטענה כי כתובת זו הינה דירה שהיתה "סגורה" לרגל שיפוץ (סע' 6 לתשובה לתגובה מטעם המבקש), אינה יכולה להתקבל. ראשית, אם שינה המבקש את כתובתו היה עליו להודיע זאת לבית המשפט. שנית, דירה אינה "סגורה" לרגל שיפוץ. ככל שנערך בה שיפוץ היא דירה שנכנסים אליה אנשים ומן הסתם בעליה עוקבים אחר השיפוץ. דואר מגיע לדירה מסוג זה, ועל בעלי הדירה לדאוג לקבלתו. לפיכך, האחריות בעניין זה מוטלת על המבקש, ואין לצפות מהמשיב שיחפש אחריו.

8.אשר על כן מתקיים האמור (בשינויים המחוייבים) ברע"א 1957/12 זהרה חלה ואח' נגד יוסף כהן ואח' (מיום 22.05.12) לאמרו כי מדובר ב"מקרה של אי התייצבות שאינה אלא "התעלמות מדעת" מההליך המשפטי, מה שהצדיק את דחיית הבקשה לביטול פסק דין שניתן נוכח אי ההתייצבות, ומטעם זה בלבד, אף ללא בחינת טענות ההגנה...".

9.באשר לטענות ההגנה, מעיון בבקשה לביטול פסק דין ובתצהיר המצורף אליה, עולה כי טענות ההגנה לא פורטו כלל ואין כל התייחסות אליהן.

10.הנה כי כן, המדובר בפסק דין שהבקשה לביטולו הינה בשיקול דעתו של בית המשפט. ביהמ"ש בחן את הסברי המבקש באשר לאי קבלת ההחלטות, ודחה אותן. ביהמ"ש לא התייחס לטענות ההגנה לאחר שאף המבקש לא התייחס אליהן. בית המשפט נהג במבקש לפנים משורת הדין והסכים לבטל את פסק הדין בכפוף להפקדת סכום החוב שנוצר. בכל אלה לא מצאתי כי נפל פגם.

11.אשר על כן נדחית הבקשה.

ניתנת ארכה להפקדת הסכום הנדרש כתנאי לביטול פסק דין למשך 30 יום מהיום.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' אדר תשע"ד, 03 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: